שבי פה מולי, יחפה

כוס יין ביד, שמיכה מֵגנה

נהיה רק אנחנו, אגו בצד

עם כל שורה שכתבתי, כשהייתי לבד

 

נסי להסביר, להמציא לך סיפור

את עוברת  תקופה, הכל בך שבור

שהתנתקת מקשרים ועזבת עבודה

זה לא יספיק לי הפעם למצוא מנוחה

 

יש זמן, זה יקרה. אני לא מחכה

יש זמן. אני לא מחכה

 

מכולם התרחקת ובסוף רק ממני

אולי את לא התכוונת, אולי אני לא הֵבַנְתִּי

אז עכשיו זה הזמן, עשי שאראה

נראה אותך מולי, אומרת טועה

 

יש זמן, זה יקרה. אני לא מחכה

אז בואי תכחישי הכל, כערמה של שטויות

שאת לא מבינה, זה לא יכול להיות

נו, תגידי טעית, אתה לא בכיוון

רק תסבירי לי איך, תחזירי אמון

 

שכאבת כשנפרדנו, אספת את הדברים

ולא התכוונת שאחשוב שיש אחרים

ששנאת שפגעת בי, גם אם בלי כוונה

לא זוכר שאי פעם, הִקדשת לי  סליחה

 

שלא מרגיש לי נכון. לא הברזת לי המון

לא אמרת "זה מה יש", נתת את הכל

תוכיחי שאת, שאת לא אדישה, בפנים את כואבת, שאת רוצה שאדע

 

שלא שמת בצד את מה כל שהשארתי

ואת שומרת בבטן, שיר שכתבתי

ואת החום כשחיבקתי כשהיית אבודה

כשדפקת לי בדלת, היית בלי נשימה

 

כשברחת ללבד והִרחקת חברים

ואת כל העולם,

ביקשת שאבין

את ידעת שאבין...

ידעת שאבין

ידעת שאבין

יש זמן, זה יקרה

יש זמן, אני לא מחכה

יש זמן, זה יקרה

יש זמן, אני לא מחכה

יש זמן